יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

מקץ: לגלות את הקץ

פתיחה: מקץ- סוף או התחלה?

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר (בראשית מא,א)
וַהֲוָה מִסּוֹף תַּרְתֵּין שְׁנִין וּפַרְעֹה חָלֵם וְהָא קָאֵם עַל נַהֲרָא (אונקלוס,שם)

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה(דברים טו,א)
וטעם מקץ שבע שנים תעשה שמטה. בתחלת השנה כאשר פירשתי ...: (אבן עזרא,שם)


חלק א-להקיץ מהחלום:

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר (בראשית מא,א)

1.ויהי- לשון צער, מהו הצער עליו רומז הכתוב?

טעם אומרו לשון צער. כי עתה יתחיל לסובב סיבת גלות מצרים. והגם שהגלות כבר נגזרה גזירתו משנים קדמוניות, הלא אמרו רבותינו כי לא נגזר שיהיה במצרים שהוא כור הברזל, וכמו שכתבו התוס' במס' שבת (י:) וכמו שכתב הראב''ד (פ''ו הל' תשובה) כי המצרים הוסיפו לצער יותר ממה שאמר הכתוב ועבדום וענו וגו':
 (אור החיים,שם)


2.מִקֵּץ שְׁנָתַיִם - מה החשיבות בציון הפרש הזמנים בין מאורע זה לקודמו?
עוד ירמוז באומרו מקץ שנתים לומר שהיה בזמן עצמו שחלמו שר המשקים ושר האופים שהוא זמן שהחלום יגיד דבר צודק ולא ידבר שוא: (אור החיים,שם)

3.ופרעה- מדוע נאמר ופרעה חולם ולא פרעה חולם?
...ויש אומרים שגם יוסף חלם אותו החלום של פרעה ולכן נאמר ופרעה חולם שהוי"ו מראה שעוד אדם חלם כמוהו (ע"פ כלי חמדה, מתוך ילקוט מעם לועז,שם)

4.חולם- מדוע נאמר "ופרעה חולם" ולא "ויחלום פרעה" כאילו משמע שרק הוא חולם?
וּפַרְעֹה חֹלֵם (בראשית מא, א), וְכָל הַבְּרִיּוֹת אֵינָן חוֹלְמִין, אֶתְמְהָא, אֶלָּא חֲלוֹם שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא... (בראשית רבה, פט,ד)
עוד אפשר שיכוין לומר כי שנתים ימים ופרעה חולם בתמידות חלום זה אלא שלא היה יודע שחלם ולסוף שנתים חלם ולא שכח: (אור החיים,שם)

5.והנה- מה משמעות המילה והנה החוזרת בתיאור החלום שש פעמים?
לשון המורה לרוב על תופעה שהיא חידוש מפםתיע בעיני המרגיש בה ורווח הלשון והנה בחלומות שנכתבו בספרנו.שהם מראה מופלא רודף אחר מראה מופלא אחר מופלג מבינת אדם.ומצאנו שלוש פעמים והנה בראש חלום הסולם הנבואי של יעקב{כח,יב-יג} וכן בא והנה חמש פעמים בחלומותיו של יוסף{לז ז,ט} וכן בא והנה פעם אחת בחלומו של שר המשקים {מ ט} ופעם אחת בחלומו של שר האופים {שם,טז}ואילו בחלומו של פרעה בא והנה שש פעמים ובו פתח חלומו הראשון ובו חתם חלומו השני:והנה חלום{ז} (דעת מקרא,שם)

6.עומד על- מה משמעות עמידתו של פרעה על היאור דווקא?
היינו שראה שהוא עומד במקום היאור דהנה היאור מזין את ארץ מצרים ובשנות הרעב היאור בטל ממלאכתו ופרעה יעמוד במקומו לזון את הארץ במה שיעמיד איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים וחימש את ארץ מצרים בשבע שני השבע (בני יששכר,תשרי,מאמר ב',כד)
7.היאור- מדוע חלם פרעה על היאור?
והנה עומד על היאור . להודיעך שבמה שאדם מהרהר בו ביום מראין אותו בחלומו{ברכות נה}. תדע לך משר המשקים ומשר האופים שלא הראו אותן אלא מעין מלאכתן שנאמר וכוס פרעה בידו. וכן נבוכדגצר הרשע לפי שכל ימיו לא היה מהרהד אלא בצלם .ל פ י כך הראו אותו מהרהורי לבו (דניאל ב׳ ל״א)• וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שכל ימיו לא היה מהרהר אלא בהקב״ה שנאמר אם יהיה אלהים עמדי מה ראה והנה ה׳ נצב עליו. וכן פרעה הרשע לפי שכל ימיו לא היה מהרהר אלא ביאר שנאמר׳ אשר אמר לי יאורי לפיכך כשראה את את עצמו לא ראה אלא היאור (מדרש הגדול,מקץ,כג)

חלק ב: לגלות את הקץ:

1.הרשעים אינם מזהים את הקץ:

וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת (בראשית מא,ד-ה)

ראו מה בין רשעים לצדיקים, להבדיל, גם יעקב אבינו חלם חלום, אך מיד כשהתעורר אמר, מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוקים וגו'. – אך פרעה כשחולם חלום ומתעורר, מיד ויישן ויחלום שנית, ונפלא. 


(עיני חכמים)


2.יעקב ביקש לגלות את הקץ- ונמנע ממנו:

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה (בראשית מז,כח)


ויחי יעקב. למה פרשה זו סתומה,  (א) לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו, נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד,  (ב) 
שהתחילו לשעבדם. דבר אחר, שבקש לגלות את הקץ  (ג) לבניו, ונסתם ממנו בב"ר (צו, א.):(רש"י,שם)

3.נקודות זמן בהם היתה הזדמנות ל- קץ- לגאולה להופיע:

א.מקור ראשון: מקץ- ידיעת הקץ הביאה למעשה קין והבל:


וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַי-ה-וָ-ה: (בראשית ד,ג)
 לכן נאמר בקין ...ויהי מקץ ימים דהיינו קץ ימי חלדו או בסופם ממש או זכירת סופם הוא שגרם לו התעוררות זה המעט, שהרגיש בעצמו שיהיה קץ לכל עמלו בעה"ז ואילו לא הרגיש בעצמו שיבא קץ כל בשר ולא הרבה יזכור ימי חייו אז לעולם לא היה מביא שום מנחה לה' ואף גם זאת שזכירת קץ הימים לא הועילה כי אם להפריש מן הפחות והגרוע דהיינו זרע פשתן...(כלי יקר, שם)

ב.העולם שאחר המבול: הקץ הראשון
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ (בראשית ו,יג)
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה( בראשית ח,ו)
ג.אברהם מתחיל להיות אב המון גויים: ההזדמנות הראשונה לתיקון

וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה (בראשית טז,ג)
ד.חלום פרעה על הרעב המסמל את תחילת השעבוד במצרים:

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר (בראשית מא,א)

ה.חטא המרגלים- אילולי החטא היו נגאלים:

וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם (במדבר יג,כה)

ו.חטא העגל- בהר סיני פסקה זוהמת הנחש ושבה בגלל החטא:
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְהוָה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית (דברים ט,יג)

ז.השמיטה- מועד הגאולה:

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה (דברים טו,א)
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת (דברים לא,י)

4.איסור גילוי הקץ:

א''ר שמואל בר נחמני  אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו (סנהדרין צז,ע"ב)

5.חישוב הקץ של הקב"ה
בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל להוציא אותם ממצרים. בָּרוּךְ הוּא על המחשבה להוציא אותם ממצרים. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ של גזירת ארבע מאות שנה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר, משעה שאמר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְְאַבְרָם, יָדֹע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שנה. כשהקב"ה נותן חשבון לדבר מסוים, אנחנו לא יודעים ממתי הוא יתחיל לחשב את החשבון. ואם ישראל זוכים הוא מתחיל לחשב מזמן מוקדם. וזה שכתוב 'זכו אחישנה'. וכאן הקב"ה התחיל לחשב את הארבע מאות שנה מלידת יצחק, והוריד מאה תשעים שנה מהעבודה במצרים כמנין ק"ץ (הגדה של פסח,פירוש הגר"א)

6.חישוב הקץ של הגר"א: ה' באייר ויום ירושלים
ימי הספירה אפוא הם הימים המסוגלים ביותר להתעלות בקדושה, אך לעומת זאת הם גם רגישים יותר להדבקות הקליפות, כי כלל ידוע הוא שכל המקודש ביותר הן במקום והן בזמן בכל נושאי הקדושה – עלול להיפגע יותר ע"י ה'סטרא אחרא' שיונקת את חיותה רק מהקדושה. וזהו הטעם שבימי הספירה צריכים להיזהר יותר ממגע עם חברותא רעה ומדברי סכנה, זולת שני ימים מסוימים בימי הספירה שאין הקליפה יכולה לשלוט בהם, והם יום העשרים בעומר, ויום הארבעים ושניים בעומר, כידוע ליודעי ח"ן (מדרש שלמה,  דרשה ט"ז ע' 53) 

סיום:מקץ- סוף והתחלה

ויהי- מקץ: הצער הוא על כך שהקץ מתעכב ועדיין לא באה הגאולה (ר' יעקב יצחק מלובלין,דברי אמת)

פרעה חולם "מקץ"- המילה מבטאת סוף והתחלה.סוף עידן אחד והתחלת עידן אחר.סוף וקץ לעולם הזה ותחילת העולם הבא- עולמו של משיח.ולכן מקץ ולא קץ.כי מקץ משמעו מנקודת הקץ של העולם הישן כנקודת מוצא לימות המשיח (ענ"ד)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה