פתיחה: מה היה החשש? הרי גברו על מצרים והטילו חיתתם על כל האומות
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: (שמות יג,יז)
פרשת בשלח- בסימן השילוח ממצרים
א.שתי משמעות הפוכות לשורש ש.ל.ח:
1.ש.ל.ח בבניין קל- במשמעות שליח - שלוחו של אדם- כמותו:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם:(בראשית ג,כב)
וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ:
...העורב שימש (=קיים יחסי אישות) בתיבה וידע בו נח ולזה כשפתח חלון התיבה גרש העורב מהתיבה תכף ומיד...ולא הזכיר לראות הקלו המים (אור החיים,שם)
אין זה לשון שליחות אלא לשון שילוח .שלחה ללכת לדרכה ובזו אם קלו המים שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו(רש"י,שם)
ב.פרשיות התורה עם שורש ש.ל.ח:
וישלח- יעקב שלח מלאכים(מלאכי אלוקים) בשמו לפגוש את עשיו
בשלח- פרעה שילח(גירש) את בני ישראל ממצרים
שלח לך- משה שלח מרגלים בשמו אך בפועל התברר שרובם(עשרה מהם) שילחו מעצמם מן השליחות ופעלו עצמאית כנגד מגמתו של משה שולחם
ג.אפשרות היציאה ממצרים- רק ע"י שילוח:
הבאים מצרימה, בכל ספר בראשית אומר מצרימה בכל מקום חוץ מפסוק ובני חם כוש ומצרים שהוא שם האיש, ומפסוק ויעבידו מצרים ואילך אומר מצרים, והענין הוא שקודם שהתחיל השיעבוד היתה מצרים פתוחה ולכך מצרימה מ' פתוחה בסוף ומ' פתוחה בראש, אחר שהתחיל השיעבוד מ' פתוחה בראש ומ' סתומה בסוף, בהכנסה נכנסים ונסגרים שם אין עבד יוצא ממצרים שסתומה בכל מיני כישופים כדי שלא יצא שום אחד מהם (שפתי כהן, שמות א,א )
ד.להוציא את מצרים מהאדם:
יותר קל להוציא את היהודים מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודים (דוד בן גוריון)
ה.חלק מתהליך הניתוק ממצרים - להתנתק מהתלות המוחלטת בחפצים:
ו.ניתוק ממעשי נסים שיש בהם מרכיב של פגיעה- המטה שהיה מרכיב מרכזי במכות מצרים - יכול גם להמתיק את המר:
ז.חינוך לאמונה- מרכיב חשוב בהתנתקות ממצרים התלויה בכישופים וקסמים:
מתני {שמות יז-יא} והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים(ר"ה,כט,ע"א)
סיום: למרות השילוח של פרעה- החשש היה המשיכה אל - 'דרך ארץ' פלשתים
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם-
וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים-הקב"ה לא רצה להעבירם ליד הפלשתים בגלל 'דרך ארץ פלשתים' דהיינו הדרך ארץ שלהם,המנהג שבו הם נוהגים,עבודה זרה...
כִּי קָרוֹב הוּא -בגלל שהדרך ארץ פלשתים קרוב לדרך ארץ של מצרים שאף במצרים היו עובדים עבודה זרה, וזה עתה יצאו ממצרים ולפיכך יש לחשוש שיחזרו לעבוד עבודה זרה.
כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה - מלחמת היצר
וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: - שישובו לעבוד עבודה זרה שהיו עובדים במצרים(שמות יג,יז)
(עמק התורה, פרשת בשלח)
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: (שמות יג,יז)
פרשת בשלח- בסימן השילוח ממצרים
א.שתי משמעות הפוכות לשורש ש.ל.ח:
1.ש.ל.ח בבניין קל- במשמעות שליח - שלוחו של אדם- כמותו:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם:(בראשית ג,כב)
2.ש.ל.ח- בבניין פיעל- במשמעות שילוח:
וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
נח קיווה שדרך שילוח היונה בחזרה אל הטבע היא תשמש עבורו כשליחה לצורך מטרת הידיעה שקלו המים
את העורב שילח כדי לגרשו בלבד
אין זה לשון שליחות אלא לשון שילוח .שלחה ללכת לדרכה ובזו אם קלו המים שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו(רש"י,שם)
ב.פרשיות התורה עם שורש ש.ל.ח:
וישלח- יעקב שלח מלאכים(מלאכי אלוקים) בשמו לפגוש את עשיו
בשלח- פרעה שילח(גירש) את בני ישראל ממצרים
שלח לך- משה שלח מרגלים בשמו אך בפועל התברר שרובם(עשרה מהם) שילחו מעצמם מן השליחות ופעלו עצמאית כנגד מגמתו של משה שולחם
ג.אפשרות היציאה ממצרים- רק ע"י שילוח:
הבאים מצרימה, בכל ספר בראשית אומר מצרימה בכל מקום חוץ מפסוק ובני חם כוש ומצרים שהוא שם האיש, ומפסוק ויעבידו מצרים ואילך אומר מצרים, והענין הוא שקודם שהתחיל השיעבוד היתה מצרים פתוחה ולכך מצרימה מ' פתוחה בסוף ומ' פתוחה בראש, אחר שהתחיל השיעבוד מ' פתוחה בראש ומ' סתומה בסוף, בהכנסה נכנסים ונסגרים שם אין עבד יוצא ממצרים שסתומה בכל מיני כישופים כדי שלא יצא שום אחד מהם (שפתי כהן, שמות א,א )
ד.להוציא את מצרים מהאדם:
יותר קל להוציא את היהודים מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודים (דוד בן גוריון)
ה.חלק מתהליך הניתוק ממצרים - להתנתק מהתלות המוחלטת בחפצים:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ: וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה:(שמות יד,טו-טז)
... כָּךְ אָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיָה יָכוֹל משֶׁה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם אֶלָּא בַּמַּטֶּה, בּוֹ הִכָּה הַיְאוֹר, בּוֹ הֵבִיא כָּל הַמַּכּוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַיָּם וְהַמִּצְרִיִּים עוֹמְדִים מֵאַחֲרֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַשְּׁלֵךְ אֶת מַטְךָ, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אִלּוּלֵי הַמַּטֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָרֵם אֶת מַטְךָ. (שמות רבה,כא,ט)
ו.ניתוק ממעשי נסים שיש בהם מרכיב של פגיעה- המטה שהיה מרכיב מרכזי במכות מצרים - יכול גם להמתיק את המר:
וַיִּצְעַק אֶל יְ-ה-וָ-ה וַיּוֹרֵהוּ יְ-ה-וָ-ה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:(שמות טו,כה)
א"ל קב"ה משה הרי לך עצה בזה השלך המטה אצלם ויתחקק נחש עלי צור שניהם בידך וינצלו הה"ד ויורהו ה' עץ... (מדרש הנעלם,זוהר חדש,בשלח ל ע"ב)
ז.חינוך לאמונה- מרכיב חשוב בהתנתקות ממצרים התלויה בכישופים וקסמים:
מתני {שמות יז-יא} והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלים(ר"ה,כט,ע"א)
סיום: למרות השילוח של פרעה- החשש היה המשיכה אל - 'דרך ארץ' פלשתים
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם-
וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים-הקב"ה לא רצה להעבירם ליד הפלשתים בגלל 'דרך ארץ פלשתים' דהיינו הדרך ארץ שלהם,המנהג שבו הם נוהגים,עבודה זרה...
כִּי קָרוֹב הוּא -בגלל שהדרך ארץ פלשתים קרוב לדרך ארץ של מצרים שאף במצרים היו עובדים עבודה זרה, וזה עתה יצאו ממצרים ולפיכך יש לחשוש שיחזרו לעבוד עבודה זרה.
כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה - מלחמת היצר
וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: - שישובו לעבוד עבודה זרה שהיו עובדים במצרים(שמות יג,יז)
(עמק התורה, פרשת בשלח)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה