פתיחה: מדוע היה צריך להקים את המשכן במשך שמונה ימים?
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:(ויקרא ט,א)
דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסִי, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מְפָרְקוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל יוֹם וְקוֹבְעוֹ. רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל אָמַר, שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל יוֹם(תנחומא,כי תשא,סימן לה)
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:(ויקרא ט,א)
דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסִי, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מְפָרְקוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל יוֹם וְקוֹבְעוֹ. רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל אָמַר, שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל יוֹם(תנחומא,כי תשא,סימן לה)
הקדמה:
שמונה מי יודע?
שמונה,אני יודע.
שמונה ימי מילה
(הגדה של פסח)
...פירש את כל הפיוט כמדבר על הדברים שבזכותם נגאלו ישראל ממצרים והאחרון(שלושה עשר מדיא) כמדבר בזכות מה ניגאל (ע"פ עטרת ישועה, מובא בהגדה של פסח-מתיבתא מהדות רפאל חיים, ע"מ רס"א)
חלק א:שמונה במעגל הזמן,המקום והאדם
1.מימד הזמן-במועדים:
א.סוכות ושמיני עצרת-
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט,לה)
ב.פסח ושבועות-מתן תורה שבתחילת השבוע השמיני
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַי-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ (דברים טז,ט-י)
ג.חנוכה-
התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ''ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה.
(רמב"ם,יד החזקה,ספר זמנים, הלכות חנוכה, פרק ג הלכה ב)
ד.מצוות הקהל- בחודש השביעי(תשרי) שבשנה השמינית(מוצאי שביעית):
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. (דברים לא,ט-יג)
2.מימד המקום: במשכן
והוא שמצינו שרוב עניני המשכן והמקדש סובבים על חשבון שמונה, :
שהרי בגדי כהן גדול היו שמונה,
בשמי שמן המשחה והקטורת היו גם כן שמונה...
גם הבדים היו שמונה,
גם הקרבנות שהיו מקריבים לא הוכשרו ליקרב כי אם אחר שמונה ימים...
גם השיר שהיו הלוים אומרים על הקרבנות היו שמונה לחנים (מיני כלי זמר)... (ויקרא ט א) (רבנו בחיי ויקרא ט,א)
3.החיבור בין מימד שמיני בזמן ובמקום:
א.במשכן:
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט,א)
ויהי ביום השמיני -שמיני למלואים, הוא ראש חדש ניסן, שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם (רש"י,שם)
ב.בהקמת מקדש:
ב1: בניית המשכן ארכה 7 שנים אך הסתיימה דווקא בחודש השמיני:
וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל (משפטו) מִשְׁפָּטָיו וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים: (מלכים א,ו,לח)
ב2:הכנסת ארון ה' חלה בחודש השביעי אבל נמשכה 8 ימים והסתיימה בשמיני עצרת:
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים א,ח,סו)
4. מימד האדם-בברית המילה:
א.היום השמיני הוא המשכו של היום השביעי, משפיע מושפע ממנו:
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְ-ה-וָ-ה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְ-ה-וָ-ה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ (שמות כ,יא)
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב,ג)
ב.מילה בשמונה ימים מייצגת שלמות:
רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר "התהלך לפני והיה תמים". (נדרים לא,ע"ב)
5.סיכום ביניים: המס' שמונה קשור להשלמה (שלמות במילה),גימור וחיתום (שמיני למילואים) ,עצירה (שמיני עצרת):
אמר לו טורנוסרופוס : אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? א"ל ר"ע ולמה שוררו (=חבל הטבור) יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול - לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם (תנחומא, תזריע,סימן ה)
חלק ב:משמעות המספר שמונה- נצח
1.השמונה מעל השבע:
והענין כי בכל עת צריכין לתקן מקודם שבעת ימי הבנין של הטבע. ....ואז זכו להמשיך הארה מיום השמיני שהוא למעלה מהטבע כנודע.(שפת אמת ויקרא תרמ"א)
א.מילה דוחה את השבת:
מילה בזמנה, דוחה את השבת; ושלא בזמנה--אינה דוחה לא את השבת, ולא את יום טוב.(יד החזקה,ספר אהבה,הלכות מילה,פרק א,הלכה ט)
ב.עבודת המקדש דוחה את השבת:
...תלמוד לומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם במושבות אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר בבית המקדש(ילקוט שמעוני ,פרשת ויקהל)
2.שמונה קשור למשיח:
א.שמונה-שמן המשיח:
חשבון שמונה רמז לשמן המשיח, שהוא על מעלת שמונה, וידוע כי חשבון שמונה הוא אחר השבעה במעלת האחד, ובזמן המשיח יחזרו כל האומות לאמונתנו, הוא שכתוב "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד"... ולפי שהעולם הזה הוא על מעלת שבעה, ומזה היתה מנורת המשכן והמקדש בז' נרות, חייבה החכמה היות זמן המשיח על מעלת ח', כי בו תהיה מעלה יתירה ותוספת השגה בידיעת השי"ת על כל הזמנים שעברו... (רבנו בחיי, כד הקמח נר חנוכה)
ב.כינור של משיח-שמונה נימים-כנראה המקור למושג התו השמיני:
רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה. שנאמר "שובע שמחות את פניך". אל תיקרי שובע אלא שבע. של ימות המשיח שמונה . שנאמר "למנצח על השמינית", על נימה שמינית.(ערכין יג,ע"ב)
בטעם הדבר שבעולם הזה הכינור בן שבעה נימים בימות המשיח שמונה ושל עולם הבא עשרה נימים, ביאר המהרש"א שעולם הזה שנברא בשבעת ימי בראשית כל הקדושות הם במספר שבע כמו שבת שמיטה יובל וספירת העומר, ובימות המשיח שחלוקים מעולם הזה בדבר אחד כמבואר בגמרא אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות, ונוסף בימות המשיח שמחה אחת שאין שעבוד מלכויות כנגד זה נוסף עוד שיר אחד, ולעולם הבא כיון שאז יתעלה הקב"ה למעלה מעשר קדושות יש בו עשרה נימים לעשרה שירים.(ביאור חברותא,שם)
3.המספר שמונה מייצג את התורה:
{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: {ב} הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: {ג} יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת: {ד} אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם: {ה} בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם: {ו} וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח: {ז} מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ: {ח} תּוֹרַת יְ-ה-וָ-ה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְ-ה-וָ-ה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: (תהילים יט א-ח)
ובמזמור (תהילים י"ט) השמים מספרים כבוד אל וגו' ואחר כך התחיל לומר תורת ה' תמימה וגו' עד סוף המזמור.
ויש מן תחילת המזמור עד תורת ה' תמימה שבעה פסוקים, ואחר כך תורת ה' תמימה. כי הנהגת הטבע נברא בשבעה ימי בראשית, ואילו התורה היא על הטבע, והיא מדריגה שמינית. ועל פי טעם זה מזמור אשרי תמימי דרך שהוסד על התורה, יש בו שמונה אלפ"א בית"א, שהתורה היא מדריגה שמינית, שהיא על הטבע שנברא בשבעת ימי בראשית.
וכן כל דבר שהוא על הטבע, והוא תיקון מה שחסר הטבע, הוא אחר השבעה. וזה טעם מילה בשמיני. כי האדם מצד הטבע נברא עם הערלה, והוא פחיתות הטבע, והמילה היא תיקון הטבע, ולפיכך תיקון הזה הוא ביום השמיני, לפי שהוא אחר הטבע שנבראת בששת ימי בראשית. (תפארת ישראל,פרק ב)
4.המספר שמונה- קשור ישירות לקב"ה בכבודו ובעצמו:
ביום השמיני -ואולי לפי שר"ל כי בעצם היום ההוא נראה ה' אליהם ולא בימים הקודמים ע"כ הוצרך ליתן טעם מה יום מימים לפי שהיה יום זה שמיני דבר זה גרם לו קדושה ביתר שאת, כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש כדעת המדרש (יל"ש שמות רמא.טו) האומר שכל קלוסו של משה היה באז, ומאז באתי לדבר בשמך, אז ישיר משה כו', כי אז היינו אחד רוכב על ז' והוא להשליט את השי"ת על כל ז' כוכבי לכת ועל כל הנמצאים שנתהוו בז' ימי בראשית, וע"כ נראה להם ה' ביום זה דווקא מצד היותו שמיני כי מספר זה מיוחד אליו ית'. וזה טעם הקרבן שאינו מרוצה כ"א מן יום הח' והלאה, וזה טעם שהמילה שבח' דוחה השבת שבז' כי הרוחני דוחה הגשמי. (כלי יקר,ויקרא ט א)
5.בין שמונה לשמן:
א.השבט השמיני ללידה - אשר והאחרון בברכת משה(!):
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ. (בראשית מט כ).
וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. (דברים לג כד).
סדר הלידה - ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין.
ברכת משה - ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף, זבולון, יששכר, גד, דן, נפתלי, אשר.
ב.המילה השמינית בפסוק על שבעת המינים היא- זית:
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ (דברים ח,ח)
ג.גם התורה וגם השמן וגם השמונה מייצגים את מה שמעל ומעבר לטבע:
נמשלה התורה לשמן...
אתה מוצא כל המשקין אתה יכול לזייפן וליתן לתוכן משקין אחרים, אבל השמן הזה אתה נותנו בכל משקה שירצה והוא עולה למעלה.
(תנחומא דברים כח,ג)
ד.עץ החיים שמייצג את הנצח הוא - הזית והשמן:
... וזהו שכתוב: וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". תְּצַוֶּה - לשון צוותא, חיבור. כי צריך עם ישראל כולו לתקן את הדעת ולהתחבר יחדיו להעלות שמן מעץ החיים לנר תמיד בבחינת "מעלין בקודש ואין מורידין" (ע"פ הבעש"ט, תולדות יעקב יוסף פרשת נשא קלא)
6.משמעות הפעם הראשונה בה מופיעה מילה בתורה:
ופעם ראשון שנזכר בתורה מלת קדושה הוא אצל יום השבת מיד בבריאת העולם בפרשת בראשית (ב', ג') ויברך וגו' ויקדש אותו. וקיבלתי שבכל דבר וענין במקום שמלה זו נזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הענין. וכן שורש הקדושה שישנו בעולם הוא קדושת יום השבת שהיא קדושה קביעא וקיימא שקבע השם יתברך בעולמו זמן מיוחד לברכה וקדושה שבירכו וקידשו. (ר' צדוק הכהן מלובלין,ספר ישראל קדושים - אות ז )
וַיִּהְיוּ יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת(בראשית ה,ד)
אדם הראשון היה אמור לחיות לנצח,ולאחר שחטא נגזר שיחיה עוד 870 שנה אחרי הולידו את שת(סה"כ1000) אבל נתן 70 שנה לדוד כדי שיוולד המשיח ולכן המס' 800 מייצג את המתנה של אדם הראשון למשיח לעתיד לבוא:
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד.(תהילים כא)
מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁלְּדָוִד הַמֶּלֶךְ לֹא הָיוּ חַיִּים כְּלָל, פְּרָט לְזֶה שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְקַיֵּם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאוֹתָן שִׁבְעִים שָׁנִים נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָן שָׁנִים שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָהֶן הוּא הִתְקַיֵּם, וְנִתְּנָה לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל זֶה - חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ (זוהר, חלק ב,רל"ה,ע"א)
שמונה מי יודע?
שמונה,אני יודע.
שמונה ימי מילה
(הגדה של פסח)
...פירש את כל הפיוט כמדבר על הדברים שבזכותם נגאלו ישראל ממצרים והאחרון(שלושה עשר מדיא) כמדבר בזכות מה ניגאל (ע"פ עטרת ישועה, מובא בהגדה של פסח-מתיבתא מהדות רפאל חיים, ע"מ רס"א)
חלק א:שמונה במעגל הזמן,המקום והאדם
1.מימד הזמן-במועדים:
א.סוכות ושמיני עצרת-
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט,לה)
ב.פסח ושבועות-מתן תורה שבתחילת השבוע השמיני
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַי-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ (דברים טז,ט-י)
ג.חנוכה-
התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ''ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה.
(רמב"ם,יד החזקה,ספר זמנים, הלכות חנוכה, פרק ג הלכה ב)
ד.מצוות הקהל- בחודש השביעי(תשרי) שבשנה השמינית(מוצאי שביעית):
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. (דברים לא,ט-יג)
2.מימד המקום: במשכן
והוא שמצינו שרוב עניני המשכן והמקדש סובבים על חשבון שמונה, :
שהרי בגדי כהן גדול היו שמונה,
בשמי שמן המשחה והקטורת היו גם כן שמונה...
גם הבדים היו שמונה,
גם הקרבנות שהיו מקריבים לא הוכשרו ליקרב כי אם אחר שמונה ימים...
גם השיר שהיו הלוים אומרים על הקרבנות היו שמונה לחנים (מיני כלי זמר)... (ויקרא ט א) (רבנו בחיי ויקרא ט,א)
3.החיבור בין מימד שמיני בזמן ובמקום:
א.במשכן:
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט,א)
ויהי ביום השמיני -שמיני למלואים, הוא ראש חדש ניסן, שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם (רש"י,שם)
ב.בהקמת מקדש:
ב1: בניית המשכן ארכה 7 שנים אך הסתיימה דווקא בחודש השמיני:
וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל (משפטו) מִשְׁפָּטָיו וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים: (מלכים א,ו,לח)
ב2:הכנסת ארון ה' חלה בחודש השביעי אבל נמשכה 8 ימים והסתיימה בשמיני עצרת:
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים א,ח,סו)
4. מימד האדם-בברית המילה:
א.היום השמיני הוא המשכו של היום השביעי, משפיע מושפע ממנו:
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְ-ה-וָ-ה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְ-ה-וָ-ה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ (שמות כ,יא)
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב,ג)
ב.מילה בשמונה ימים מייצגת שלמות:
רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר "התהלך לפני והיה תמים". (נדרים לא,ע"ב)
5.סיכום ביניים: המס' שמונה קשור להשלמה (שלמות במילה),גימור וחיתום (שמיני למילואים) ,עצירה (שמיני עצרת):
אמר לו טורנוסרופוס : אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? א"ל ר"ע ולמה שוררו (=חבל הטבור) יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול - לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם (תנחומא, תזריע,סימן ה)
חלק ב:משמעות המספר שמונה- נצח
1.השמונה מעל השבע:
והענין כי בכל עת צריכין לתקן מקודם שבעת ימי הבנין של הטבע. ....ואז זכו להמשיך הארה מיום השמיני שהוא למעלה מהטבע כנודע.(שפת אמת ויקרא תרמ"א)
א.מילה דוחה את השבת:
מילה בזמנה, דוחה את השבת; ושלא בזמנה--אינה דוחה לא את השבת, ולא את יום טוב.(יד החזקה,ספר אהבה,הלכות מילה,פרק א,הלכה ט)
ב.עבודת המקדש דוחה את השבת:
...תלמוד לומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם במושבות אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר בבית המקדש(ילקוט שמעוני ,פרשת ויקהל)
2.שמונה קשור למשיח:
א.שמונה-שמן המשיח:
חשבון שמונה רמז לשמן המשיח, שהוא על מעלת שמונה, וידוע כי חשבון שמונה הוא אחר השבעה במעלת האחד, ובזמן המשיח יחזרו כל האומות לאמונתנו, הוא שכתוב "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד"... ולפי שהעולם הזה הוא על מעלת שבעה, ומזה היתה מנורת המשכן והמקדש בז' נרות, חייבה החכמה היות זמן המשיח על מעלת ח', כי בו תהיה מעלה יתירה ותוספת השגה בידיעת השי"ת על כל הזמנים שעברו... (רבנו בחיי, כד הקמח נר חנוכה)
ב.כינור של משיח-שמונה נימים-כנראה המקור למושג התו השמיני:
רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה. שנאמר "שובע שמחות את פניך". אל תיקרי שובע אלא שבע. של ימות המשיח שמונה . שנאמר "למנצח על השמינית", על נימה שמינית.(ערכין יג,ע"ב)
בטעם הדבר שבעולם הזה הכינור בן שבעה נימים בימות המשיח שמונה ושל עולם הבא עשרה נימים, ביאר המהרש"א שעולם הזה שנברא בשבעת ימי בראשית כל הקדושות הם במספר שבע כמו שבת שמיטה יובל וספירת העומר, ובימות המשיח שחלוקים מעולם הזה בדבר אחד כמבואר בגמרא אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות, ונוסף בימות המשיח שמחה אחת שאין שעבוד מלכויות כנגד זה נוסף עוד שיר אחד, ולעולם הבא כיון שאז יתעלה הקב"ה למעלה מעשר קדושות יש בו עשרה נימים לעשרה שירים.(ביאור חברותא,שם)
3.המספר שמונה מייצג את התורה:
{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: {ב} הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: {ג} יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת: {ד} אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם: {ה} בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם: {ו} וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח: {ז} מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ: {ח} תּוֹרַת יְ-ה-וָ-ה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְ-ה-וָ-ה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: (תהילים יט א-ח)
ובמזמור (תהילים י"ט) השמים מספרים כבוד אל וגו' ואחר כך התחיל לומר תורת ה' תמימה וגו' עד סוף המזמור.
ויש מן תחילת המזמור עד תורת ה' תמימה שבעה פסוקים, ואחר כך תורת ה' תמימה. כי הנהגת הטבע נברא בשבעה ימי בראשית, ואילו התורה היא על הטבע, והיא מדריגה שמינית. ועל פי טעם זה מזמור אשרי תמימי דרך שהוסד על התורה, יש בו שמונה אלפ"א בית"א, שהתורה היא מדריגה שמינית, שהיא על הטבע שנברא בשבעת ימי בראשית.
וכן כל דבר שהוא על הטבע, והוא תיקון מה שחסר הטבע, הוא אחר השבעה. וזה טעם מילה בשמיני. כי האדם מצד הטבע נברא עם הערלה, והוא פחיתות הטבע, והמילה היא תיקון הטבע, ולפיכך תיקון הזה הוא ביום השמיני, לפי שהוא אחר הטבע שנבראת בששת ימי בראשית. (תפארת ישראל,פרק ב)
4.המספר שמונה- קשור ישירות לקב"ה בכבודו ובעצמו:
ביום השמיני -ואולי לפי שר"ל כי בעצם היום ההוא נראה ה' אליהם ולא בימים הקודמים ע"כ הוצרך ליתן טעם מה יום מימים לפי שהיה יום זה שמיני דבר זה גרם לו קדושה ביתר שאת, כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש כדעת המדרש (יל"ש שמות רמא.טו) האומר שכל קלוסו של משה היה באז, ומאז באתי לדבר בשמך, אז ישיר משה כו', כי אז היינו אחד רוכב על ז' והוא להשליט את השי"ת על כל ז' כוכבי לכת ועל כל הנמצאים שנתהוו בז' ימי בראשית, וע"כ נראה להם ה' ביום זה דווקא מצד היותו שמיני כי מספר זה מיוחד אליו ית'. וזה טעם הקרבן שאינו מרוצה כ"א מן יום הח' והלאה, וזה טעם שהמילה שבח' דוחה השבת שבז' כי הרוחני דוחה הגשמי. (כלי יקר,ויקרא ט א)
5.בין שמונה לשמן:
א.השבט השמיני ללידה - אשר והאחרון בברכת משה(!):
מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ. (בראשית מט כ).
וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. (דברים לג כד).
סדר הלידה - ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין.
ברכת משה - ראובן, יהודה, לוי, בנימין, יוסף, זבולון, יששכר, גד, דן, נפתלי, אשר.
ב.המילה השמינית בפסוק על שבעת המינים היא- זית:
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ (דברים ח,ח)
ג.גם התורה וגם השמן וגם השמונה מייצגים את מה שמעל ומעבר לטבע:
נמשלה התורה לשמן...
אתה מוצא כל המשקין אתה יכול לזייפן וליתן לתוכן משקין אחרים, אבל השמן הזה אתה נותנו בכל משקה שירצה והוא עולה למעלה.
(תנחומא דברים כח,ג)
ד.עץ החיים שמייצג את הנצח הוא - הזית והשמן:
... וזהו שכתוב: וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". תְּצַוֶּה - לשון צוותא, חיבור. כי צריך עם ישראל כולו לתקן את הדעת ולהתחבר יחדיו להעלות שמן מעץ החיים לנר תמיד בבחינת "מעלין בקודש ואין מורידין" (ע"פ הבעש"ט, תולדות יעקב יוסף פרשת נשא קלא)
6.משמעות הפעם הראשונה בה מופיעה מילה בתורה:
ופעם ראשון שנזכר בתורה מלת קדושה הוא אצל יום השבת מיד בבריאת העולם בפרשת בראשית (ב', ג') ויברך וגו' ויקדש אותו. וקיבלתי שבכל דבר וענין במקום שמלה זו נזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הענין. וכן שורש הקדושה שישנו בעולם הוא קדושת יום השבת שהיא קדושה קביעא וקיימא שקבע השם יתברך בעולמו זמן מיוחד לברכה וקדושה שבירכו וקידשו. (ר' צדוק הכהן מלובלין,ספר ישראל קדושים - אות ז )
וַיִּהְיוּ יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת(בראשית ה,ד)
אדם הראשון היה אמור לחיות לנצח,ולאחר שחטא נגזר שיחיה עוד 870 שנה אחרי הולידו את שת(סה"כ1000) אבל נתן 70 שנה לדוד כדי שיוולד המשיח ולכן המס' 800 מייצג את המתנה של אדם הראשון למשיח לעתיד לבוא:
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד.(תהילים כא)
מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁלְּדָוִד הַמֶּלֶךְ לֹא הָיוּ חַיִּים כְּלָל, פְּרָט לְזֶה שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הִתְקַיֵּם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאוֹתָן שִׁבְעִים שָׁנִים נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָן שָׁנִים שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבָהֶן הוּא הִתְקַיֵּם, וְנִתְּנָה לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל זֶה - חַיִּים שָׁאַל מִמְּךְ נָתַתָּה לּוֹ (זוהר, חלק ב,רל"ה,ע"א)
7.סיכום: שמונה מייצג את הנצח-אינסוף ואת ימות המשיח:
שמנה אותיות נשמה(חלק אלו-ה ממעל)
התו השמיני מייצג במוזיקה יצירהעילאית שהיא מעל '7 התווים הרגילים' -כמו הכינור של ימות המשיח !
שמונה הפוך הוא סמל במתמטיקה לאינסוף!
שמונה הוא סמל לתורה שהיא נצחית
סיום- המספר שמונה- מחזיר את האדם אל גן עדן- אל המציאות הראשונית לפני מציאות העולם הזה:
בראש השנה נברא אדם הראשון.
בשעה ראשונה עלה במחשבה.
בשניה נמלך במלאכי השרת.
בשלישית כנס עפרו.
ברביעית גבלו.
בחמישית רקמו.
בששית העמיד גולם על רגליו.
בשביעית זרק בו נשמה.
בשמינית הכניסו לגן עדן. (ילקוט שמעוני במדבר כט)
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט,א)
אותו היום הייתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ (מגילה י )
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה