כי תשא: השקלים והלוחות

פתיחה: מניין בלי מספרים
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַי-ה-וָ-ה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַי-ה-וָ-ה (שמות ל,יב-יג)

קושי: מדוע בכל המפקדים לא נאמר כי תמנה או כי תספור ומדוע במניין זה לא מוזכר מניינם בפועל כמו בשאר המפקדים?

במניין בפרשת במדבר מופיע אמנם 'שא את ראש' אבל גם הביטוי 'מספר שמות' מופיע 13 פעם:

וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם:

(במדבר א,יח)

מטרת מחצית השקל הרי היתה גם למנותם:

וידבר. במדבר סיני באחד לחדש. מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה.  (א) כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע  (ב) מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם, באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד  (ג) באייר מנאם (רש"י,במדבר ,א,א)

התורה נוקטת בביטוי מספר ומנייין :

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ (במדבר כג,י)

נשיאה במשמעות חיובית ושלילית:
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ:(בראשית מ,יג)
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ:(שם,שם,יט)

א.משמעות הנשיאה בפרשת כי- תשא:
1.האיזכור הראשון של השורש נ-ש-א בתורה- נשיאת עוון:
וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְ-ה-וָ-ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא (בראשית ד,יג)

2.האיזכור הראשון של המילה תשאג ם כן במשמעות של נשיאת עוון:

אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ (שם,יח,כד)

3.השורש נש"א בפרשת כי תשא:

א.וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ:(שמות לב,לב)

וּכְדוֹן אִין תִּשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן שְׁבוֹק וְאִין לָא מְחֵינִי כְּדוֹן מִן סֵפֶר צַדִּיקַיָא דְּכָתַבְתָּא לִשְׁמִי בְּגַוֵּיהּ: (תרגום יונתן,שם)

אם תשא חטאתם. פירוש מוטב, וצריך לדעת למה לא השלים דבריו, ואולי ששיעור דבריו הם על זה הדרך, ועתה פירוש הנה ישראל חזרו בתשובה, וזה כנגד מה שמהם אבל כנגד מה שממנו יתברך אין ידוע אם ה' יקבל תשובתם על חטא הגדול אם לא, לזה גמר אומר אם תשא חטאתם כי התשובה צריכה שב ומקבל: (אור החיים,שם)

ב.נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:(שמות לד,ז)

נושא עון ופשע וחטאה.... ולשון נושא נדרש בפ"ק דר"ה (יז.) לומר, כשהקב"ה שוקל מעשיו של אדם במאזנים.. הוא מגביה כף של עונות וממילא הזכיות מכריעים.(ריב"א,שם)

ב.מחצית השקל:

1.מדוע דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם?

א.סמל לשבירת הלוחות:

וטעם למחצית השקל, נמצאו במדרשים כמה דרכים שונות ואומר אני להוסיף עליהם עוד ג' טעמים. האחד הוא, לפי שבמעשה העגל גרמו שבירת הלוחות לשנים ע"כ יתנו בקע דהיינו שקל בקוע לשנים ... (כלי יקר,שם)

ב.סמל לצורך באחדות בעם ישראל:

ובשם החכם הרב שלמה אלקבץ {מחבר 'לכה דודי'} שהוא להורות את בני ישראל יחס אחדותם, בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו, כי אם כאלו כל אחד חצי, ובהתחברו עם כל אחד ואחד מישראל נעשה אחד שלם, על כן כל אחד יביאהּ מחצית (אלשיך,שם)

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְ-ה-וָ-ה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם(שם,ל,טו)

2.מדוע שלא יתנו איש כפי יכולתו ורצונו כמו בתרומה למשכן?

העשיר לא ירבה - שאם ירבה העשיר והדל ימעיט לא יהיה החשבון נודע ע"י השקלים ועוד לא יהיו שוין בכפרה. (חזקוני ,שם)

ג.בין שקלי המן לשקלי המקדש:

1.מה הקשר לכאורה בין שקלי המן למחצית השקל?

גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן בא' באדר משמיעין על השקלים (מגילה יג,ע"ב)

2.טענת המן היתה על הפירוד בתוך עם ישראל:

וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם(אסתר,ג,ח)

ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. דהיינו מפוזר איש מרעהו ומפורד מן השכינה. (כלי יקר,שמות יז,ח)

3.האם המן צדק בדבריו על עם ישראל שמפורד?

אומנם כל האומר ששקר בדה המן הרשע באומרו: ’ישנו עם אחד מפוזר ומפורד׳ אינו אלא טועה. באמת מפוזר ומפורד הוא העם האחד, אבל בכל זאת עם אחד הוא. ושמא תאמר איך יתכן שיהיו שני הפכים בנושא אחד: עם אחד מצד אחד ומפוזר ומפורד מצד שני? אל תתמה על החפץ, ישנם פלאים בעולם והעם הזה שכל עמידתו פלאים הוא מראה בהויתו את הפלא הזה, ובמהותו העצמית הרי הוא עם אחד למרות מה שהוא מפוזר ומפורד(מאמרי הראיה,ע"מ 155)

4.המן הביא לאחדות בעם ישראל והתכנסות לתפילה:
לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי (אסתר ד,טז)

ד.חטא העגל והלוחות השבורים:

1.חטא העגל של כלל ישראל- שלא מיחו ביד הערב רב:

אין לך פקידה ופקידה שאין בה מעון העגל, ואין זה רק על אשר לא מיחו בכל קהל עדת ישראל (אלשיך, תורת משה , שמות  לג ,ד-ה )

2.כל ישראל- ערבים זה לזה:
שכל ישראל נקראו נפש אחת... ואם חטא אחד מהם - כולם ערבים זה בזה. למה הדבר דומה? לבני אדם שהיו באין בספינה, נטל אחד מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו: שוטה! אתה קודח תחתיך, והמים נכנסין וכולן אבודין! (מדרש ילמדנו, ויקרא,ה,א)

3.מדוע לא שבר משה את הלוחות מיד כששמע מה' על חטא העגל?

ושני לוחות העדות בידו. כי חשב שבשובו אליהם ישובו בתשובה, ואם אין ישברם לעיניהם לכלות עיניהם כדי שיחזרו בתשובה: (ספורנו,שם,יח)

4.מה עלה בגורלם של הלוחות השבורים?

וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן(דברים,י,ב)

דתני רב יוסף {דברים י-ב} אשר שברת ושמתם מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון(בבא בתרא,יד,ע"א)

תני רבי יודה בן לקיש אמר שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר אחד שהייתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו. זה שהייתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד ... זה שהיו שברי הלוחות בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן ... ורבנן אמרי ארון אחד היה ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה (ירושלמי,שקלים פ"ו ה"א)

5.שבירת הלוחות הצילה את עם ישראל:

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:(דברים,לד,יב) 

לעיני כל ישראל. שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר ואשברם לעיניכם (דברים ט, יז.), והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת (שמות לד, א.), יישר כחך ששברת (שבת פז.):   (רש"י,דברים,לד,יב)

סיום: משמעות הקדמת השקלים של ישראל לשקליו של המן:

בזכות שבירת הלוחות עם ישראל עשה תשובה והבין את גודל השבר וחשיבות האחדות והערבות בעם ישראל והקב"ה נשא את עוונם-כי תשא- וסימל זאת ע"י נתינת מחצית השקל-השקל השבור- שהוא סמל ללוחות השבורים ולכן יש חשיבות עילאית בהקדמת מחצית השקל שהיא סמל לאחדות לשקליו של המן-צורר היהודים לעם אחד- שביקש לראות בעם ישראל עם מפורד ולא מאוחד.

פרשת כי תשא אמנם עוסקת במפקד אבל זה לא המסר המרכזי והחשוב בה אלא דווקא שעם ישראל עשה תשובה וה' נשא את עוונם.

עצם המניין מראה שהקב"ה מחשיב ו"סופר" אותם וממילא סלח ומחל להם על חטא העגל

  (ענ"ד)