ויקהל: התקהלות זו- על שום מה?

פתיחה: מדוע היה צורך להקהיל את כל עדת בני ישראל כדי להשמיע להם את מצוות השבת והמשכן?

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה לַעֲשֹׂת אֹתָם (שמות לה,א)

רצף העברת הידיעות לעם בד"כ - ממשה לאהרון לנשיאים ולעם:

ת''ר כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבורה 

נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו נסתלק אהרן וישב לשמאל משה 

נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן רבי יהודה אומר לעולם אהרן לימין משה חוזר

נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן נסתלקו זקנים

נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן

נמצאו ביד אהרן ארבעה ביד בניו שלשה וביד הזקנים שנים וביד כל העם אחד נסתלק משה ושנה להן אהרן פירקו נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן נסתלקו בניו שנו להן זקנים פירקן נמצא ביד הכל ארבעה (עירובין נד,ע"ב)

1.מתי הקהילם?
א.הקהלה שלאחר לוחות שניים: 
ויקהל משה. למחרת יום הכפורים   כשירד מן ההר, (רש"י,שם)
יש לומר כיון דעיקר ההקהל היה בשביל נדבת מלאכת המשכן ושתבא נדבת זהב למשכן לכפר על זהב העגל אם כן מסתמא היה זה מיד ברדתו מן ההר כדי שיהא להם כפרה מיד על מעשה העגל שיסור חרון אף מישראל(שפתי חכמים,שם)

ב.מצוות הקהל:
1.מקור המצווה:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם.

הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, לְיִרְאָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.(דברים,לא,ט-יג)

2.מי מחוייב?
מצוה טז. היא שצונו להקהיל את העם ביום השני של סכות במוצאי שמטה ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה באזניהם והוא אמרו (דברים לא-יב) ''הקהל את העם האנשים'' וגו' וזו היא מצות הקהל. ואמרו בקידושין (גמרא קידושין לד-א) כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. והקשו והרי הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות ובארו בסוף המאמר אין למדין מן הכללות. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו וכל מי יקרא ואיך יקרא ואי זה דבר יקרא בפרק ז' מסוטה. (בפרשת ואתם נצבים): (רמבם,ספר המצוות)

3.מטרת ההתקהלות:
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְהִיל כָּל יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף בְּכָל מוֹצָאֵי שְׁמִטָּה בַּעֲלוֹתָם לָרֶגֶל וְלִקְרוֹת בְּאָזְנֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁהֵן מְזָרְזוֹת אוֹתָן בְּמִצְוֹת וּמְחַזְּקוֹת יְדֵיהֶם בְּדַת הָאֱמֶת (יד החזקה,ספר הקורבנות, הלכות חגיגה,פרק ג,,הלכה א)

2.קהל בפעם הראשונה בתורה:
א.ההקשר השבטי
וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: (בראשית כח,ג)

 וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ יָתָךְ וְיַפְּשָׁךְ וְיַסְגִּנָּךְ וּתְהֵי לְכִנְשַׁת שִׁבְטִין(אונקלוס,שם)

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱ-לֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ (שם,לה,יא)

וַאֲמַר לֵהּ יְיָ אֲנָא אֵל שַׁדַּי פּוּשׁ וּסְגֵי עַם וְכִנְשַׁת שִׁבְטִּין יְהֵא מִנָּךְ וּמַלְכִין דְשַׁלִּיטִין בְּעַמְמַיָּא מִנָּךְ יִפְקוּן:(אונקלוס,שם)

וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם(שם,מח,ד)וַאֲמַר לִי הָא אֲנָא מַפְשִׁינָךְ וְאַסְגִּנָּךְ וְאֶתְּנִנָּךְ לְכִנְשַׁת שִׁבְטִין וְאֶתֵּן יָת אַרְעָא הָדָא לִבְנָיךְ בַּתְרָךְ אַחֲסָנַת עֲלָם:(אונקלוס,שם)

בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר (שם,מט,ו)

בְּרָזְהוֹן לָא הֲוַת נַפְשִׁי בְּאִתְכַּנְשֵׁהוֹן לִמְהַךְ לָא נְחָתִית מִן יְקָרִי אֲרֵי בְרָגְזְהוֹן קְטָלוּ קְטוֹל וּבִרְעוּתְהוֹן תַּרָעוּ שׁוּר סַנְּאָה:(אונקלוס,שם)

סיכום: קהל הוא שבט
רבי מאיר אומר כל השבטים קרויין קהל, רבי יודה אומר כל שבט ושבט קרוי קהל,(ירושלמי ,הוריות ו ב )

ב.קהל וקרקע:

אמר רב אחא ברבי יעקב שבטו של לוי לא איקרו קהל דכתיב {בראשית מח-ד} הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים וגו' כל שיש לו אחוזה איקרי קהל וכל שאין לו אחוזה לא איקרי קהל א''כ חסרי להו י''ב שבטים אמר אביי {בראשית מח-ה} אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי(הוריות,ו,ע"ב) 

3.קהל,עדה וציבור:

ציבור- בלשון חז"ל בלבד-מצבור של כל סוגי האנשים- צדיקים, בינוניים ורשעים(ע"פ האר"י)

ב.בין קהל לעדה:

אולם מכיוון שמצד חיצוניותם של ישראל לא היתה ניכרת בהם בחינת 'עדה' ומשה ואהרן הכירו בהם רק בחינת 'קהל', שהוא רק קבוץ של הרבה פרטים, לכן הקהילו שניהם 'את הקהל' ולא 'העדה'." (הרב חרל"פ מי מרום ה).

כל עדת בני ישראל - עדה על משקל שנה, משורש יעד, קרוב אל "יחד", להתאחד לצורך מטרה משותפת, נמצאת זו משמעות "עדה", אנשים שנתאחדו למען ייעוד משותף, ואשר השותפות של ייעוד זה מאחדת אותם, יחידים הופכים לעדה, לא על ידי פקודה הבאה אליהם מן החוץ, אלא על ידי ענין משותף הפועם בלבם פנימה... (רש"ר הירש, במדבר א ב)
מבאר הרב חרל"פ ש"קהל" פירושו התאגדות אנשים רבים באופן מקרי ללא קשר מהותי עצמי ביניהם. ומכאן, התקהלות היא התאספות אנשים במקום מסוים ובזמן מסוים באופן אקראי לחלוטין, כך שמי שבמקרה לא היה באותו המקום באותו הזמן איננו חלק מהקהל.

"עדה" לעומת זאת, הכוונה לקבוצת אנשים שנבראו מלכתחילה כציבור שמטרתו להגשים אידיאלים וערכים, כלומר, באה להעיד עדות המגלה את רצון ה', "עד" ה' בעולם (ע"פ הרב ערן טמיר)

ג.קהילת משה וקהילת אהרון:
ויקהל משה...ויאמר אליהם אלה הדברים. זה שאמר הכתוב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. אשריהם הצדיקים שיודעים לעשות פשרה בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך אמר משה רבנו ע"ה ויקהל:
תבוא "ועשו לי מקדש" - ותכפר על מעשה העגל שנאמר בו "קום עשה לנו אלוהים".
ותבוא קהילת משה רבנו, שנאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" - ותכפר על קהילת אהרון, דכתיב "ויקהל העם על אהרון".
תבוא אמירת משה רבנו, שנאמר "ויאמר אליהם (משה)" - ויכפר על אמירת אהרון שנאמר "ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים".
תבוא אמירת "זה הדבר" - ותכפר על אמירת "כי זה משה האיש".
תבוא "אלה הדברים" - ותכפר על אמירת "אלה אלוהיך ישראל".
תבוא נתינת זהב התנופה - ותכפר על נתינת זהב העגל.
ועליו אמר דוד ע"ה הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם.(מדרש אגדה בובר,פרשת ויקהל,אות א)

ד.התקהלות לחיוב ולשלילה:
ויקהל העם על אהרן - כל קהלה שיש אחריה "על" לגנאי, ואם יש אחריה "אל" היא לשבח, כמו "ויקהלו אל המלך שלמה". (חזקוני,שמות לב א)

4.חלקו של אהרון בחטא העגל:

א.סקופ: אהרון מת במדבר כתוצאה מחטא העגל!
גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְ-ה-וָ-ה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם:(דברים,א,לז)

ואומר, שדעתי בזה הוא: שאהרן קדוש ה' מת בעון העגל, ומשה אדוננו מת בעון המרגלים. לא שיהיה נדון מעון העגל, ולא שהיה משה רבינו עליו השלום נמשך אחרי דברי המרגלים, חלילה להם מרשע.

אבל אהרן, כמו שידעת, שלא בכונה רעה עשה את העגל, וכמו שאמר (שמות לב, כה): "וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם". ועם היות שכונתו היתה להנהיגם בנחת עד בא משה, הנה נמשך מזה מה שנמשך... 

האמנם, לפי שלא היה הוא כשאר האנשים ההם החטאים בנפשותם, לא נענש אז עמהם, והאריך השם יתעלה אליו אפו

 (אברבנאל,שם)

ב.אהרון ביקש לעכב את המבקשים לחטוא בעגל:

1.תכשיטי הנשים:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי:(שמות לב,ב)
באזני נשיכם. אמר אהרן בלבו, הנשים והילדים חסים בתכשיטיהן, שמא יתעכב הדבר, ובתוך כך יבא משה, והם לא המתינו ופרקו מעל עצמן: (רש"י,שם)

וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַי-ה-וָ-ה מָחָר:(שמות לב,ה)

2.בניית המזבח:

ויבן מזבח. לדחותם: 

 ...ועוד ראה ואמר, אם הם בונים את המזבח, זה מביא צרור וזה מביא אבן ונמצאת מלאכתן עשויה בבת אחת, מתוך שאני בונה אותו ומתעצל במלאכתי, 

בין כך ובין כך משה בא: 

3.דחייה למחר:

ויאמר חג לה' מחר. ולא היום, שמא יבא משה קודם שיעבדוהו, זהו פשוטו.(רש"י,שם)

הראייה דלא כפר ולא חטא:

חג לה'. בלבו היה לשמים, בטוח היה שיבא משה ויעבדו את המקום: (רש"י,שם)

ג.אהרון רצה להצילם מכליון ודאי:

שנאמר {שמות לב-ה} וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מה ראה א''ר בנימין בר יפת א''ר אלעזר ראה חור שזבוח לפניו אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור ומיקיים בי {איכה ב-כ} אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא ולא הויא להו תקנתא לעולם מוטב דליעבדו לעגל אפשר הויא להו תקנתא בתשובה(סנהדרין ז,א)

ד.טעותו של אהרון: היה צריך להקהיל אליו את שבט לוי כנגד הערב רב
וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַי-ה-וָ-ה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי (שמות לב,כו)

סיום: טעם להקהלת העם לעניין המשכן והשבת:

טעם לדורות- השבת:
ויקהל משה, רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד, אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבית מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני... אמר משה לישראל אם אתם עושים כסדר הזה הקב"ה מעלה עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי... (,ילקוט שמעוני,שמות פרק לה, תח)

טעם לדור המדבר- המשכן:

 ויקהל משה. טעם מה שנאמר בהקהל דוקא.  יש לפרש כי במתן תורה נאמר ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד שהיו כולם שלמים מותאמים באחדות גמור מצד הקדושה שהוא מקום היחוד וע״י העגל חזרו למקום הפרוד וקצצו בנטיעות וכמ״ש דביעקב כתיב שבעים נפש ובעשו כתיב שם נפשות וע״ז כאן שבא להזהירם על מעשה המשכן לכפר על עון העגל הוצרך להקהילם באחדות אחד להשיבם אל הענין שהיו בו במעמד הנבחר :(ארץ חמדה, מלבי"ם,תחילת פרשת ויקהל)