בחוקותי: חוקי הטבע מול חוקי התורה

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ... (ויקרא כו,ג-ד)

פתיחה: מה הקשר הענייני בין קיום החוקות והמצוות לבין ירידת הגשם והצלחת היבול והרי אין שכר למצוות בעולם הזה?

רבי יעקב היא דאמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא דתניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה בכיבוד אב ואם כתיב {דברים ה-טז} למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשילוח הקן כתיב {דברים כב-ז} למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך  (קידושין,לט,ע"ב)

הקדמה: מופע ראשון של חוק -אודות אברהם

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: 

וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-ה-וָ-ה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: 

 גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: 

 וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: 

 עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי:(בראשית כו,א-ד)

וישמור משמרתי. גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות (יבמות כא.), ושבות לשבת: מצותי. דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות, כגון גזל ושפיכות דמים: חקותי. דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז, שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחקותיו על עבדיו: ותורתי. להביא תורה שבעל  פה, הלכה למשה מסיני: (רש"י,שם)

1.בין חוקי התורה לחוקי הטבע:

א.מהם חוקי טבע?
חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, כה): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי,
חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, לד): כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה.
חֻקֹּת שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כט): בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ.
חֻקּוֹת שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם.
חֻקִּים שֶׁבָּהֶם חָקַקְתִּי אֶת הַתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כז): בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם...
(ויקרא רבה, לה,ד) 

ב.מהם חוקי התורה?

וכ"ז מרומז במה שהקדים הכתוב לומר אם בחקותי שהמצות הם חקות שמים וארץ שהעולם ומלואו תלוי בקיומן. נמצא דאין אם אלא לשון בקשה שהקב"ה כביכול מבקש ממנו שיקיימו המצות כדי שיהא מוסדות עולמו וחקות שמים וארץ קיימין
(העמק דבר על ויקרא פרק כו פסוק ג)

ג.יש תלות בין קיום התורה לבין קיום חוקות שמים וארץ(=חוקי הטבע):
כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי:(ירמיה לג,כה)

ובפרק ג' דנדרים (ל"ב א):

אמר רבי אלעזר: גדולה תורה, שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ,  שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.

וביאור עניין זה, כי התורה היא שכלית, ומדרגתה על עולם הגשמי כמו שהתבאר, ואם אין התורה שהיא מתעלה על עולם הגשמי, אין קיום אל העולם שהוא למטה מן התורה. וזה שאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ובשביל כך התורה מקיימת ומעמדת העולם הגשמי, כמו כל דבר שהוא עליון מעמיד ומקיים דבר שהוא למטה ממנו במדרגה.  ועוד, כי כל סדר עולם נמשך אחר התורה, כמו שאמרו במדרש (ב"ר פ"א), שהיה מביט בתורה וברא העולם. הרי לך כי סדר העולם נמשך אחר התורה, ומתחייב סדר העולם מן התורה, ולכך אם לא בריתי שהיא התורה, חוקות שמים וארץ לא שמתי

(תפארת ישראל, פרק ס"ב)

 2.מה זה חוק בלשון התורה?

כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם(דברים ו,כ)

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: (במדבר יט,ב)

זאת חקת התורה. לפי שהשטן (א) ואומות העולם מונין את ישראל, לומר, מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה,  לפיכך כתב בה חקה, גזרה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה (במ"ר יט, ה):

בני שמור אמרי ומצותי תצפון אתך, שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך. (משלי כה):

שלמה המלך ע"ה ידבר תמיד בספר משלי בשם החכמה וקרא כל המצות שבתורה שהן תרי"ג אמרים ומצות, וכן קראן דוד ע"ה אמרות, הוא שאמר (תהלים יב) אמרות ה' אמרות טהורות.

המצות כלן נחלקות על שלשה חלקים:

1.מצות מקובלות
2.ומצות מושכלות
3.ומצות שאין טעמן נגלה ומבואר.

1.מצות מקובלות הן המצות שאין האדם מוצאם בשכלו בלתי קבלה. כמצות התפילין והציצית והמילה והסכה והשופר והלולב וכיוצא בהן, והנה כלן הן מצות אלהיות והן הנקראות עדות לפי שהן עדות גמורה על האלהות ועדות גמורה על חדוש העולם, כמצות השבת והשמטה והיובל, ומזה יקרא החלק הזה בכתובים עדות (שם קיט) ואדברה בעדותיך וגו', (שם) גם עדותיך שעשועי.

2.מצות מושכלות הן המצות שהאדם ימצאם בשכלו (גם)  אלו לא נתנם התורה, כענין הגזל והאונאה והרציחה והגנבה וכיוצא בהן, ומצות הללו יקראם הכתוב משפטים.

3.מצות שאין טעמן נגלה ומבואר הן מצות הכלאים ובשר בחלב ושעיר המשתלח ופרה אדומה ואלה יקראם הכתוב חקים.

וזהו שנזכר במשנה תורה (דברים ו) כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם, ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' וגו', באר הכתוב כי האלהות התחיל להתפרסם בין האומות בצאת ישראל ממצרים, ולפי שנתפרסם בשבילנו ושעשה עמנו להפליא לכך נתחייבנו לקבל מצותיו אלה שהם שלשה חלקים, עדות וחקים ומשפטים, הזכיר עדות על המצות המקובלות, והזכיר משפטים על המצות ההמושכלות, והזכיר חקים על המצות שאין טעמן נגלה בתורה.

וכן אמר שלמה ע"ה בכאן בני שמור אמרי על המצות המקובלות שמור מצותי וחיה על המצות המושכלות שבהן יחיה האדם ובהן ישובי המדינות, ואמר ומצותי תצפון אתך על החקים שהם צפונים ונעלמים ואין טעמן נגלה בתורה אלא שהן חקה וגזרת חמלך כענין פרה אדומה הנקרא חקה, וזהו שכתוב:(רבנו בחיי,הקדמה לפרשת חוקת)

3.קיום התורה בצורה מקיפה מא עד ת מקיים את הברכות מתחילתן ועד סופן:

 אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת:(ויקרא כו,ג-יג)

זה הפסוק מתחיל באות א(אם) ומסיים ב-ת(קוממיות) כלומר אם תקיימו כל התורה מא עד ת יתקיימו בכם כל הברכות ואם תהיו מזידים אפילו בקלה שבכל המצוות לעשותה להכעיס מעלה אנ עליכם כאילו עברתם על כל המצוות (רבנו אפרים,שם)

4.קיום המצוות כנגד קיום העולם- מידה כנגד מידה:
ואם אתם מקיימים לא תחסום שור בדישו (אז)  והשיג לכם דיש
ואם אתם מקיימין שדך לא תזרע כלאיים (אז) ובציר ישיג את זרע
ואם אתם מקיימים את התורה שנקראת לחם שנאמר (משלי ט,ה) לכו לחמו בלחמי אזי ואכלתם לחמכם לשובע...

אם אתם מקיימים את התורה שנקראת שלום שנאמר (משלי ג,יז) וכל נתיבותיה שלום אז ונתתי שלום בארץ...
אם אתם מקיימים צדק צד' תרדוף(דברים טז,כ),בקש שלום ורדפהו(תהילים לד,טו) אז ורדפתם את אויבכם...
 ואם אתם מקיימים חמישה חומשי תורה אז ורדפו מכם חמישה מאה
אם אתם מקיימים ק' ברכות בכל יום אז ומאה מכם רבבה ירדופו...
אם אתם עוסקים בתורה הישנה ומחדשים בה דברים וטעמים אז ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו (רבנו אפרים,שם)

5.שכר מצוה בעולם הזה- ליכא!
השאלה הראשונה: למה זה היו יעודי התורה ושכרה כלם דברים גשמיים כמו שזכרו בברית הזה, ולא יעדם בשלמות הנפשיי ושכר הנשמה אחר המות, באשר הוא סוף כל האדם והצלחתו האמתית וטובו העצמי. וכבר שות שתו השערה האויבים עם הכתוב הזה, וכחשו היות לישראל שכר נפשיי אחר המות מפני זה. גם יקשה, איך יהיו התבואות כפי שמירת המצוות, ויהיה שכר שומר מצוה לתת מטר ארצו בעתו, ולחוטא שיעצור את השמים ולא יהיה מטר. והנה אזכור אחר זה דעות החכמים בהתר זה:
...
התשובה האחת היא: שהטובות והרעות שבאו בפרשיות הברית, אינן שכר ולא עונש על המצוות. כי הנה השכר והעונש האמיתי הוא רוחני, מגיע אל הנפש בעולם הנשמות, ושכר מצוות בהאי עלמא ליכא. והתורה לא רצתה לזכור שכר המצוות וענשם האמתי, כדי שיעבוד האדם את בוראו לשמה ולא לתקות השכר ולא ליראת העונש. וכמו שאמרו בספרי:
"ואהבת את יי' אלהיך", כל מה שתעשה לא תעשה אלא מאהבה. וכן אמרו (עבודה זרה יט, א): "במצותיו חפץ מאד" (תהלים קיב, א), ולא בשכר מצוותיו. אבל הטובות והרעות שנזכרו בדברי הברית, היו בלבד הסרת המונעים והרחקת הדברים המעכבים את האדם מקנין שלמותו. כאלו יאמר: אם תעשה ותשמור מצותי - הנה אני אסיר מתוכך מוטה וכל דבר מעכב ומונע, באופן שתוכל לקנות יותר שלמותך. ואם לא תשמור - גם אני אביא עליך עכובים ומונעים כמלחמות וחליים ורעב, באופן שתתרחק יותר משלמותך. והדעת הזה תמצאהו בדברי הרב הגדול - בפירוש המשנה בפרק חלק, והביאו גם כן בספר המדע. ואני במקום הנזכר טענתי טענות רבות כנגד הדעת הזה:(אברבנאל,שם)


סיום: בין החוקים למצוות

1.מדוע פתח בחוקותי?
אם בחוקותי תלכו. לפי שכל הפרשה למעלה סובבת בענין השמיטה, והוא ענין נסתר ועמוק ובלי טעם, כי מה טעם יש בשמיטת הארץ שיזרעוה או שלא יזרעוה, או מה כבוד יש לארץ. וכל זה נראה שהוא כמו גזירת מלך בלי טעם, לזה סמך מיד אם בחוקותי תלכו. כלומר, אע"פ שהם רחוקים יש לכם להלוך בדרכם. (צרור המור,שם)

2.לקיים את החוקים שטעמם נסתר כמצוות שטעמן גלוי:
ואת מצותי תשמרו. בערך היות אני המצוה, יהיה לו טעם או לא יהיה. וזהו ועשיתם אותם. שתעשו החק שאין לו טעם כמצוה שיש לה טעם, בלב שלם ובנפש חפיצה: (צרור המור,שם)

 3.משמעות המילה בחוקותי
בלשון רבים באה לרמז על חוקות הטבע התלויים תחת חוקות התורה, קיומם של חוקי התורה מבטיח את קיומו של העולם כולו ע"י חוקי הטבע.לא במערכת של שכר ועונש של של גורם ותוצאה- כפי שהסביר האברבנאל.הא בהא תליא. (ענ"ד)