בהעלותך: עלה למעלה עלה

פתיחה: מדוע בהעלותך ולא בהדליקך כמו למשל בנרות חנוכה שנרמזו כאן?

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח,ב)

ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה

אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו (רמב"ן,שם)


1.נושאי הפרשה- בסימן עלייה לארץ ישראל:
א.ההכנות האחרונות למסע: הכנת הקודש
1.העלאת הנרות במנורה 2.טהרת הלויים והנפתם 3.עשיית הפסח במדבר ופסח שני

ב.תיאור המסע:
1.תיאור מהלכי המסע  2.החצוצרות ושימושן 3.סדר מסע הדגלים 4.בקשת משה מחותנו ותחילת המסע
5.ויהי בנסוע הארון

ג.התוצאות הישירות מן המסע אל הארץ : נפילות
 1.נפילות של עם ישראל -התאווה לבשר: א.התבערה ב.תלונות המתאווים תאווה ג.תגובת משה ותלונתו ד.שבעים הזקנים  ה.התקדשות העם לקראת אכילת בשר ו.בחירת שבעים הזקנים ז.השלו
2.נפילות של המנהיגים- חטא מרים ואהרון

2.חטא המתאווים לבשר מתרחש דווקא עם הקירבה לא"י- ארץ בה יש חיבור בים קודש לחול ובין שמים לארץ ולכן רצו אחיזה גם בבשר:

והנה ישראל סברו שתיכף יכנסו לארץ במסע הראשון, כמ"ש מרע"ה (י' כ"ט) נוסעים אנחנו אל המקום וגו', היו יראים מהשינוי הפתאומי, היינו מאכילת המן לאכילת תבואת הארץ, ע"כ בקשו מאכל בשר צירוף להמן, וזה שהתרעמו בלתי אל המן עינינו, לא כמו שכתוב להלן (כ"א ה') ונפשנו קצה בלחם הקלוקל שמאסו במן, וכאן נאמר רק שלא רצו במן לבדו ( שם משמואל - פרשת בהעלותך - שנת תרע"ב )

3.הרבה מגדולי ישראל ניסו לעלות לארץ ולא עלה בידם: הבעש"ט,הגר"א וכו'

רבי ישראל בעל שם טוב , מייסד תורת החסידות,ביקש לעזוב את אירופה ולעלות לארץ ישראל.הוא הגיע לאיסטנבול ועלה על אנייה שהיתה בדרכה לא"י,וכשזו החלה להפליג בים ,פרצה לפתע רוח סערה וגם השטן תקף אותו וסילק ממנו את כל השגותיו הגבוהות, מה שמכונה ה'מוחין'.ר' ישראל בעל שם טוב הבין שהשטן עומד כנגדו ואין לו ברירה-והוא שב על עקבותיו חזר לאירופה וכך הסתיים מסעו לא"י (דעה צלולה, הרב אורי שרקי,פתח דבר)

4.יציאה מהארץ - נקראת ירידה:
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:(בראשית יב,י)

5.העלות הענן- נקראת גם סילוק, לצורך עלייה נדרש סילוק המעכבים:

וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ט,יז)

העלות הענן. כתרגומו אסתלקות, (ק) כמו ונעלה הענן, ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן, שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועלייה, כמו והנה עב קטנה ככף איש עולה מים (מלכים-א יח, מד): (רש"י,שם)

6.עלייה לצורך עלייה:

פעם אחת נסע רבי נחום מצ'רנוביל בדרך והגיע לכפר נידח שישב בו יהודי בודד שהחזיק בית מרזח ונשאר ללון שם. באמצע הלילה העירה האישה את בעלה ואמרה שכנראה האורח אינו מרגיש טוב כי היא שומעת אנחות חזקות בוקעות מחדרו. לשמע דבריה קם היהודי ממיטתו , לקח נר דולק בידו וירד לבדוק במה מדובר. כששמע אנחות בוקעות מהחדר, התכופף להציץ דרך חור המנעול וראה שהאורח יושב על הארץ, נר בידו, והוא מתנועע ומלמל בשפתיו ומדי פעם פורצת אנחה עמוקה מפיו. דפק היהודי על הדלת, נכנס והתנצל שהיות שכפי הנראה האורח סובל מכאבים על כן הוא בא לשאול אם לא כדאי להביא רופא.

ענה רבי נחום שהוא מרגיש טוב והוא עורך תיקון חצות.שאל היהודי: מהו תיקון חצות ועל מה הוא נערך? ענה לו הרבי: על חורבן בית המקדש. שאל היהודי: מהו בית המקדש ומה פירוש חורבן בית המקדש? ראה ר' נחום עם מי יש לו עסק והתחיל להסביר ליהודי שבעבר גרו היהודים בארץ ישראל והיה להם בית מקדש, ושבעוונותינו החריבו אותו הגויים והגלו אותנו מארצנו, וכאשר יבוא המשיח הוא ייקח את כולנו לארץ ישראל ויבנה את בית המקדש ושאלו הרבי אם גם הוא רוצה שהמשיח יקח אותנו לארץ ישראל.היהודי ענה שאינו יודע ושילך לשאול את אשתו.

כשחזר היהודי אל אשתו הרגיע אותה שהאורח מרגיש טוב ואחר כך סיפר לה שהאורח אמר שהמשיח ייקח את כל היהודים לארץ ישראל ושאל אותו אם גם הוא רוצה ושעל זה בא להתייעץ איתה. ענתה האישה ואמרה, לך תגיד לו שהדבר אינו בא כלל בחשבון כי אנו אנשים באים בימים,הצלחנו לחסוך מעט רכוש,יש לנו בית קטן משלנו כמה פרות ועגלים, לול עם תרנגולים ולא יתכן שנעזוב כך את הכל ונעלה לארץ ישראל.

כשחזר היהודי לרבי נחום וסיפר לו מה שאשתו אמרה, ענה רבי נחום שנכון הוא שיש להם רכוש אבל גם צרות צרורות מהגויים ואילו בארץ ישראל כאשר יבוא המשיח נשתחרר מכל הצרות.

כששמע זאת היהודי אמר שהוא ילך עוד פעם לשאול את אשתו.חזר לאשתו ואמר לה כי נכונים דבריה שכאן יש לנו בית קטן, רפת ולול אבל פה הגויים עושים לנו צרות.

התיישבה האשה בדעתה ולבסוף אמרה לבעלה: לך תגיד לאורח שטוב לנו כאן, אלא מאי,הגויים עושים לנו צרות ולזה יש פתרון: שהמשיח ייקח את כל הגויים לארץ ישראל ואנחנו נישאר כאן (ביום שנולד הבעש"ט נשרף הגיהנום,ע"מ 158)

7.א"י - גבוהה מכל הארצות מבחינה רוחנית:

כדתניא {דברים יז-ח} וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות בשלמא בית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל היינו דכתיב {דברים יז-ח} דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אלא ארץ ישראל גבוה מכל ארצות מנלן דכתיב {ירמיה כג-ז} לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדחתים שם (קידושין סט, ע"א-ע"ב)


8.עלייה לארץ מעלה את האדם עצמו:
ערב רב שעלה עם ישראל ממצרים- עלה גם רוחנית בהיותו בדרכו לא"י:

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד (שמות יב,לז-לח)


9.ארץ ישראל מתעלה כשעם ישראל עולה ומתיישב בה ומצד שני נופלת כשעם ישראל נעקר ממנה:

"וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ" (ויקרא כו, לב).

א.א"י תפרח רק כשעם ישראל על אדמתו: שממה תהיה לאויביכם שלא ימצאו בה נחת רוח, ובשורה טובה היא לישראל, וכן דרשו רז"ל בתורת כהנים זו מדה טובה לישראל, שלא יהו ישראל אומרים הואיל וגלינו מארצנו עכשיו האויבים באים ומוצאים עליה נחת רוח, שנאמר ושממו עליה אויביכם היושבים בה, אף האויבים הבאים אחריכם לא ימצאו בה נחת רוח, עד כאן. ומזה אמר שאף היושבים בה ינהגו שממה עליה שלא יבנו עליה חומה ומגדל, וכל האומות ישתדלו לבנותה ואין להם כח, ויש בזה סימן גדול לישראל שמיום שחרבה לא קבלה אומה ולשון ולא תקבל עד שישובו אפרוחיה לתוכה (רבנו בחיי,שם)

ב.ראייה הסטורית להתרחשות דברי התורה:
"... ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי, אלא שכולה עולה שמיר ושית – מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש. הגענו בשלום להר תבור... כל הדרך כולה לא ראינו נפש חיה... בשום מקום כמעט לא היה לא עץ ולא שיח... אפילו הזית והצבר, אותם ידידים של אדמה זיבורית כמעט אין בארץ...
ארץ ישראל יושבת בשק ואפר, מרחף עליה כישופה של קללה ששדפה את שדותיה ואסרה את תעצומות כוחה באזיקים, ארץ ישראל שוממה וחשוכת חמדה; ארץ ישראל שוב אינה שייכת לעולם המעשה הזה. קודש היא לשירה ומסורת, ארץ חלומות..."

(מסע בארץ התענוגות, מרק טווין)

10.מעלת הישיבה בארץ ישראל:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הוֹאִיל וּבָאנוּ לָזֶה, מַה זֶּה הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךְ? לַה' אֱלֹהֵינוּ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכִי רַק בִּלְבַדּוֹ הוּא, וַהֲרֵי כָּתוּב (שם ח) כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ מְבִיאֲךְ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וְגוֹ', (שם) אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךְ נֹתֵן לָךְ, (שם ד) כִּי ה' אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, וְכֻלָּם כָּךְ?

אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ, וְכָל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַזֶּרַע הַקָּדוֹשׁ עוֹלֶה לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּשְׁכִינָה יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ, וְזֶה בָּזֶה תָּלוּי. וּמֹשֶׁה לֹא אָמַר אֱלֹהֶיךְ אֶלָּא לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָּׁה וּלְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. וּמַה שֶּׁלֹּא אָמַר אֱלֹהֵינוּ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה לֹא זָכָה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, וְלָכֵן אֱלֹהֶיךְ וַדַּאי בְּכָל מָקוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הָיוּ עֲתִידִים לְהִכָּנֵס לְשָׁם. (זוהר שמות עט, ע"ב)

11.מופע ראשון שלה שורש ע.ל.ה: - עליית אדי מי התהום של אדמת ארץ ישראל לצורך בריאת האדם

וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה:וַיִּיצֶר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:(בראשית ב,ו)

ואד יעלה. לענין  ברייתו של אדם העלה התהום, והשקה עננים לשרות העפר, ונברא אדם, כגבל זה שנותן מים ואחר כך לש את העיסה, אף כאן והשקה, ואחר כך וייצר:
אדם הראשון נברא מאדמת הר הבית:
ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק. והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה. והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל. ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא: (יד החזקה,ספר עבודה,הלכות בית הבחירה,פרק ב,הלכה א)

12.מסקנת יהושע וכלב: עלה נעלה


וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ (במדבר  יג,ל)

עלה נעלה. אפילו בשמים, (ה) והוא אומר עשו סולמות ועלו שם, נצליח בכל דבריו:(רש"י,שם)
דאם לא כן הל"ל נעלה וירשנו עלה למה לי אלא עלה נעלה מכל מקום אפילו בשמים: (שפתי חכמים,שם)

סיום: עלה למעלה עלה

הנר- תכונתו לעלות: 
בהעלותך= בהזדהות עם תכונת העלייה של הנר
אמר רב הונא הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים (שבת כג ע"ב)

הרגיל בנר- מי שנזהר לשמור על תכונת ההתמדה כמו נר שדולק כל הזמן ועל השאיפה למעלה כמו השלהבת- זוכה שבניו ותלמידיו מושפעים מכך ונעשים תלמידי חכמים (ע"פ הרב בן ציון אלגאזי)

מדוע לא נאמר שהרגיל בנר יהיה תלמיד חכם? ק"ו, אלא שכמו הנר שמאיר לסביבתו כך גם הרגיל בנר ותכונתו משפיע על סביבתו והקרובים ביותר אליו הם בניו וזכה שגם הם יהיו תלמידי חכמים (ענ"ד)

לאדם כוחות עצומים לרומם עצמו וסביבתו:

בן אדם, עלה למעלה עלה,
כי כח עז לך.
יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.
אל תכחש בם פן יכחשו לך.
דרוש אותם - וימצא לך מיד.
(אורות הקודש, הרב קוק).