פתיחה:מה עניין דווקא השמיטה ללימוד שכל פרטי המצוות ניתנו על הר סיני?
וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:(ויקרא כה,א)
בהר סיני. מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו (א) כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, ...: (רש"י,שם)
הקדמה:האיזכור הראשון של הר בתורה: - הר- סמל למקום הכי גבוה בטבע
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם (בראשית ז,יט)
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט(שם,ח,ד)
ענייני הפרשה- דבר גורר דבר כמו התגלגלות מראש ההר:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר גּוּרְיָא, אֵין לְךָ פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ כּוֹתֶרֶת מִלְּמַעְלָן וּבָסִיס מִלְּמַטָּן.
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ. וְאַחֲרֵי כֵן פָּרָשַׁת יוֹבֵל, וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע וְגוֹ'.
אִם לֹא שָׁמַר שְׁמִטּוֹת וְיוֹבְלוֹת, אוֹ אִם לֹא שָׁמַר אַחַת מֵהֶם, סוֹף שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁיִּמְכֹּר אַרְצוֹ, וְכִי תִּמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לֹא יַחֲזֹר בּוֹ, סוֹף שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, סוֹפוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, סוֹפוֹ שֶׁהוּא מְחַזֵּר וּמְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, סוֹפוֹ שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ.
חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, סוֹף הוּא נִמְכָּר לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ.
וְלֹא הוּא לְבַדּוֹ, אֶלָּא הוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בִּימֵי יִרְמְיָה, בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ אֶת הַשְּׁבִיעִית, נִמְכְּרוּ לְנָכְרִים שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְגוֹ' (דה"ב לו, יז), הֲרֵי עִנְיַן יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, רְאֵה הָאֵיךְ נִמְכָּרִין לְנָכְרִים בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ אֶת הַשְּׁבִיעִית. (תנחומא,פרשת בהר,א)
חלק א: ייחודיותו של הר סיני:
1.בין משה לסיני:
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ... (אבות א,א)
מסיני - ר"ל משה שהיה עניו מאוד, עי"ז קבל התורה שנמשלה למים שמניחין מקום גבוה ומתאספים בנמוך [כתענית ד"ז א'] , ולכן קבל התורה מסיני הנמוך בהרים [כמגילה כ"ט א'] , להורות דרק ע"י ענוה מקור לכל המדות ישרות יזכה אדם לתורה:(תפארת ישראל,שם)
2.למה לא ניתנה התורה בגבעה?
והנה זה הענין להיות נכנע ושפל ברך שהיא מדה טובה, ומפאת זה באין להיות כאיש אחד בלב אחד, יש בו נמי חסרון, שגורם מיעוט השמחה ומשפיל את חוזק הלב... וכל אלה היו בהר סיני, כי הר הוא גבהות, היינו שהכח הרוחני השורר שמה היה גורם שעם מדת הגבהות וחוזק הלב, להיות נכנע ושפל ברך, ובזה תובן מעלת ההר על זולתו... ויש לומר שמטעם זה ניתנה התורה על הר סיני, לא לתועלת ההר ושכרו, אלא לתועלת ישראל שיהיה להם סיוע להיות נעשים, עם חוזק לבבם וגדלות נפשם (שם משמואל, ויקרא בהר תרע"ג)
2.מה ייחד את הר סיני על פני שאר ההרים?
לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים (תהלים סח, יז), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' וגו' כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים וגו', כֻּלְּכֶם הָרִים אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק, כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל רָאשֵׁיכֶם, אֲבָל סִינַי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָלָיו (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי... (בראשית רבא,צט,א)
3.צניעותו של הר סיני- גם לאחר מתן תורה:
הקב''ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה א''ר יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב''ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני (והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה) (סוטה ה,ע"א)
4.שמותיו השונים של הר סיני:
ה' שמות יש לו, הר האלקים, הר בשן, הר גבנונים, הר חורב הר סיני.
הר אלקים ששם קיבלו ישראל אלקותו של הקב"ה,
הר בשן שכל מה שאדם אוכל בשיניו בזכות התורה שניתנה בהר,
וכן הוא אומר (ויקרא כ"ו) אם בחקותי תלכו וגו'.
הר גבנונים נקי כגבינה נקיים מכל מום.
הר חורב, שממנו נטלו סנהדרין רשות להרוג בחרב, ורבי שמואל בר נחמן אמר שמשם נטלו עכו"ם איפופסין שלהם, שנאמר (ישעיה ס') והגוים חרוב יחרבו, מחורב יחרבו.
הר סיני שממנו ירדה שנאה לעכו"ם. (שמות רבה פרשה ב ו)
6.קדושת הר סיני: עצמית או מקרית?
א.הר סיני - הר ככל ההרים?
רבי חזקיה פתח, לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה, במשוך היובל וגו', ומה הר סיני שהוא הר כשאר הרי העולם, ומשום שנראה עליו כבוד המלך הקדוש, כתוב לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה, מי שקרב אל המלך לא כל שכן, ומה הר סיני שאדם יכול להושיט בו היד בדרך כבוד ביראה, כתוב לא תגע בו יד סתם, ואפילו בדרך כבוד, מי שמושיט ידו בדרך בזיון כנגד המלך לא כל שכן. (זוהר, אמור שכד)
ב.נוכחות ה' בהר סיני נתנה לו את קדושתו:א''ל רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק ליקום מר ליתי לגבן א''ל תנינא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו אמרה תורה {שמות לד-ג} גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא נסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה {שמות יט-יג} במשוך היובל המה יעלו בהר (תענית כא,ע"ב)
חלק ב: בין הר סיני להר המוריה
1.מאורע מקדים:
א.הר סיני- התגלות ה' למשה בסנה:
וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְ-ה-וָֹ-ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל... וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱ-לֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי(שמות ג,ב-ד)
ב.הר המוריה- התגלות ה' לאברהם בנסיון העקדה:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי (בראשית כב,יא)
וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה, אַתָּה מוֹצֵא (בראשית כב, יא): בְּאַבְרָהָם, אַבְרָהָם, יֵשׁ בּוֹ פָּסֵק, (בראשית מו, ב): יַעֲקֹב, יַעֲקֹב, יֵשׁ בּוֹ פָּסֵק, (שמואל א ג, י): שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל, יֵשׁ בּוֹ פָּסֵק, אֲבָל משֶׁה משֶׁה, אֵין בּוֹ פָּסֵק, לָמָּה כֵן, ...דָּבָר אַחֵר, עִם כָּל הַנְּבִיאִים הִפְסִיק מִלְּדַבֵּר עִמָּהֶם, אֲבָל בְּמשֶׁה לֹא הִפְסִיק כָּל יָמָיו.(שמות רבה,ב,ו)
2.כיוון הפנייה:
א.הר סיני- התעוררות מלמעלה למטה:
וַיֵּרֶד יְ-ה-וָ-ה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְ-ה-וָ-ה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה:(שמות יט,כ)
ב.הר המוריה- עבודת הקורבנות מעלה מלמטה למעלה:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַי-ה-וָ-ה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם(ויקרא א,ב)
3.איתור המקום:
א.הר סיני- מקומו היה ידוע בזמן משה וכיום לא נודע:
דע, כי הר סיני העידו עליו שהאבנים הנמצאים בו יצויר עליהם הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה... ואחד מנכבדי ברצלונה הביא עמו מהאבנים ההם. והראה לי אחד מתלמידי בני משפחתו וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור, צייר אלוקי בגוון מתחלף לגוון האבן. ושברתי האבן לחצאין ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק, וכן חלקתי כל חלק לחצאין, ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו, וכן פעמים רבות עד תום החלקים, כדמות הבוטנים, ועדיין הסנה בהם ונפלאתי מזה.(פירוש הנרבוני על מורה נבוכים )
ב.הר המוריה- קדושתו לא נודעה בזמן משה וכיום ידועה לכולם:
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה:(דברים יב,ה)
חלק ג: בין מעמד הר סיני לבריאת העולם:
1.בריאת העולם- על תנאי שיתקיים מעמד הר סיני:
יום הששי. הוסיף ה' בששי, בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת (ל) שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר, יום הששי, שכלם (מ) תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (ס"א שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה, וזהו יום הששי בה"א, שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה: (רש"י,שם)
2.פסקה זוהמת נחש:
...שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן(שבת קמה,ע"ב-קמו ע"א)
3.מעמד הר סיני גדול מבריאת העולם:
כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ-לֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי:(דברים ד,לב-לג)
הנהיה כדבר הגדול הזה, מגיד שמעמד הר סיני גדול מבריית שמים וארץ. (מדרש הגדול, דברים ד לג)
חלק ד: יחסי אדם-אדמה לפני ואחרי חטא אדם הראשון:
1.חיבור עם האדמה-דרך עבודתה ושימורה:
וַיִּקַּח יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ (בראשית ב,טו)
2.נתק בין האדם לאדמה:
וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:
3.חיבור מחדש דרך החקלאות:
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְ-ה-וָ-ה(שם,ה,כט)
זה ינחמנו. יניח ממנו את עצבון ידינו, עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה, והוא הכין להם, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה ...:(רש"י,שם)
סיכום:
מצוות השמיטה יוצרת איזון בין הנתק שנוצר בין האדם לאדמתו בעקבות החטא לבין החיבור המלאכותי שנוצר בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בימי נח ובכך מתקיימת מחדש ברכת לעבדה- שש שנים ולשמרה- בשנת השמיטה (ענ"ד)
סיום: סיני ושמיטה- נסיון חד פעמי או מחזורי לחזור לשחזר את המצב שלפני החטא:
בהר סיני היה נסיון להחזיר את עם ישראל למצב שלפני החטא
במצוות השמיטה יש נסיון להחזיר את ארץ ישראל למצב שלפני החטא
וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:(ויקרא כה,א)
בהר סיני. מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו (א) כללותיה (ופרטותיה) ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, ...: (רש"י,שם)
הקדמה:האיזכור הראשון של הר בתורה: - הר- סמל למקום הכי גבוה בטבע
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם (בראשית ז,יט)
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט(שם,ח,ד)
ענייני הפרשה- דבר גורר דבר כמו התגלגלות מראש ההר:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר גּוּרְיָא, אֵין לְךָ פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ כּוֹתֶרֶת מִלְּמַעְלָן וּבָסִיס מִלְּמַטָּן.
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ. וְאַחֲרֵי כֵן פָּרָשַׁת יוֹבֵל, וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע וְגוֹ'.
אִם לֹא שָׁמַר שְׁמִטּוֹת וְיוֹבְלוֹת, אוֹ אִם לֹא שָׁמַר אַחַת מֵהֶם, סוֹף שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁיִּמְכֹּר אַרְצוֹ, וְכִי תִּמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לֹא יַחֲזֹר בּוֹ, סוֹף שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, סוֹפוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, סוֹפוֹ שֶׁהוּא מְחַזֵּר וּמְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ.
חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, סוֹפוֹ שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ.
חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, סוֹף הוּא נִמְכָּר לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ.
וְלֹא הוּא לְבַדּוֹ, אֶלָּא הוּא וְכָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בִּימֵי יִרְמְיָה, בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ אֶת הַשְּׁבִיעִית, נִמְכְּרוּ לְנָכְרִים שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְגוֹ' (דה"ב לו, יז), הֲרֵי עִנְיַן יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, רְאֵה הָאֵיךְ נִמְכָּרִין לְנָכְרִים בִּשְׁבִיל שֶׁחִלְּלוּ אֶת הַשְּׁבִיעִית. (תנחומא,פרשת בהר,א)
חלק א: ייחודיותו של הר סיני:
1.בין משה לסיני:
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ... (אבות א,א)
מסיני - ר"ל משה שהיה עניו מאוד, עי"ז קבל התורה שנמשלה למים שמניחין מקום גבוה ומתאספים בנמוך [כתענית ד"ז א'] , ולכן קבל התורה מסיני הנמוך בהרים [כמגילה כ"ט א'] , להורות דרק ע"י ענוה מקור לכל המדות ישרות יזכה אדם לתורה:(תפארת ישראל,שם)
2.למה לא ניתנה התורה בגבעה?
והנה זה הענין להיות נכנע ושפל ברך שהיא מדה טובה, ומפאת זה באין להיות כאיש אחד בלב אחד, יש בו נמי חסרון, שגורם מיעוט השמחה ומשפיל את חוזק הלב... וכל אלה היו בהר סיני, כי הר הוא גבהות, היינו שהכח הרוחני השורר שמה היה גורם שעם מדת הגבהות וחוזק הלב, להיות נכנע ושפל ברך, ובזה תובן מעלת ההר על זולתו... ויש לומר שמטעם זה ניתנה התורה על הר סיני, לא לתועלת ההר ושכרו, אלא לתועלת ישראל שיהיה להם סיוע להיות נעשים, עם חוזק לבבם וגדלות נפשם (שם משמואל, ויקרא בהר תרע"ג)
2.מה ייחד את הר סיני על פני שאר ההרים?
לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים (תהלים סח, יז), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָא בֶּהָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, זֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת, תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים, וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מו, יח): חַי אָנִי נְאֻם ה' וגו' כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נִקְרֵאתִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים וגו', כֻּלְּכֶם הָרִים אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כא, כ): אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק, כֻּלְּכֶם נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַל רָאשֵׁיכֶם, אֲבָל סִינַי שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָלָיו (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, (שמות יט, כ): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי... (בראשית רבא,צט,א)
3.צניעותו של הר סיני- גם לאחר מתן תורה:
הקב''ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני ולא גבה הר סיני למעלה א''ר יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב''ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני (והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה) (סוטה ה,ע"א)
4.שמותיו השונים של הר סיני:
ה' שמות יש לו, הר האלקים, הר בשן, הר גבנונים, הר חורב הר סיני.
הר אלקים ששם קיבלו ישראל אלקותו של הקב"ה,
הר בשן שכל מה שאדם אוכל בשיניו בזכות התורה שניתנה בהר,
וכן הוא אומר (ויקרא כ"ו) אם בחקותי תלכו וגו'.
הר גבנונים נקי כגבינה נקיים מכל מום.
הר חורב, שממנו נטלו סנהדרין רשות להרוג בחרב, ורבי שמואל בר נחמן אמר שמשם נטלו עכו"ם איפופסין שלהם, שנאמר (ישעיה ס') והגוים חרוב יחרבו, מחורב יחרבו.
הר סיני שממנו ירדה שנאה לעכו"ם. (שמות רבה פרשה ב ו)
6.קדושת הר סיני: עצמית או מקרית?
א.הר סיני - הר ככל ההרים?
רבי חזקיה פתח, לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה, במשוך היובל וגו', ומה הר סיני שהוא הר כשאר הרי העולם, ומשום שנראה עליו כבוד המלך הקדוש, כתוב לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה, מי שקרב אל המלך לא כל שכן, ומה הר סיני שאדם יכול להושיט בו היד בדרך כבוד ביראה, כתוב לא תגע בו יד סתם, ואפילו בדרך כבוד, מי שמושיט ידו בדרך בזיון כנגד המלך לא כל שכן. (זוהר, אמור שכד)
ב.נוכחות ה' בהר סיני נתנה לו את קדושתו:א''ל רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק ליקום מר ליתי לגבן א''ל תנינא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו אמרה תורה {שמות לד-ג} גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא נסתלקה שכינה ממנו אמרה תורה {שמות יט-יג} במשוך היובל המה יעלו בהר (תענית כא,ע"ב)
חלק ב: בין הר סיני להר המוריה
1.מאורע מקדים:
א.הר סיני- התגלות ה' למשה בסנה:
וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְ-ה-וָֹ-ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל... וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱ-לֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי(שמות ג,ב-ד)
ב.הר המוריה- התגלות ה' לאברהם בנסיון העקדה:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי (בראשית כב,יא)
וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה, אַתָּה מוֹצֵא (בראשית כב, יא): בְּאַבְרָהָם, אַבְרָהָם, יֵשׁ בּוֹ פָּסֵק, (בראשית מו, ב): יַעֲקֹב, יַעֲקֹב, יֵשׁ בּוֹ פָּסֵק, (שמואל א ג, י): שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל, יֵשׁ בּוֹ פָּסֵק, אֲבָל משֶׁה משֶׁה, אֵין בּוֹ פָּסֵק, לָמָּה כֵן, ...דָּבָר אַחֵר, עִם כָּל הַנְּבִיאִים הִפְסִיק מִלְּדַבֵּר עִמָּהֶם, אֲבָל בְּמשֶׁה לֹא הִפְסִיק כָּל יָמָיו.(שמות רבה,ב,ו)
2.כיוון הפנייה:
א.הר סיני- התעוררות מלמעלה למטה:
וַיֵּרֶד יְ-ה-וָ-ה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְ-ה-וָ-ה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה:(שמות יט,כ)
ב.הר המוריה- עבודת הקורבנות מעלה מלמטה למעלה:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַי-ה-וָ-ה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם(ויקרא א,ב)
3.איתור המקום:
א.הר סיני- מקומו היה ידוע בזמן משה וכיום לא נודע:
דע, כי הר סיני העידו עליו שהאבנים הנמצאים בו יצויר עליהם הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה... ואחד מנכבדי ברצלונה הביא עמו מהאבנים ההם. והראה לי אחד מתלמידי בני משפחתו וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור, צייר אלוקי בגוון מתחלף לגוון האבן. ושברתי האבן לחצאין ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק, וכן חלקתי כל חלק לחצאין, ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו, וכן פעמים רבות עד תום החלקים, כדמות הבוטנים, ועדיין הסנה בהם ונפלאתי מזה.(פירוש הנרבוני על מורה נבוכים )
ב.הר המוריה- קדושתו לא נודעה בזמן משה וכיום ידועה לכולם:
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה:(דברים יב,ה)
חלק ג: בין מעמד הר סיני לבריאת העולם:
1.בריאת העולם- על תנאי שיתקיים מעמד הר סיני:
יום הששי. הוסיף ה' בששי, בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת (ל) שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר, יום הששי, שכלם (מ) תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (ס"א שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה, וזהו יום הששי בה"א, שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה: (רש"י,שם)
2.פסקה זוהמת נחש:
...שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן(שבת קמה,ע"ב-קמו ע"א)
3.מעמד הר סיני גדול מבריאת העולם:
כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ-לֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי:(דברים ד,לב-לג)
הנהיה כדבר הגדול הזה, מגיד שמעמד הר סיני גדול מבריית שמים וארץ. (מדרש הגדול, דברים ד לג)
חלק ד: יחסי אדם-אדמה לפני ואחרי חטא אדם הראשון:
1.חיבור עם האדמה-דרך עבודתה ושימורה:
וַיִּקַּח יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ (בראשית ב,טו)
2.נתק בין האדם לאדמה:
וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:
3.חיבור מחדש דרך החקלאות:
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְ-ה-וָ-ה(שם,ה,כט)
זה ינחמנו. יניח ממנו את עצבון ידינו, עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה, והוא הכין להם, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים, מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה ...:(רש"י,שם)
סיכום:
מצוות השמיטה יוצרת איזון בין הנתק שנוצר בין האדם לאדמתו בעקבות החטא לבין החיבור המלאכותי שנוצר בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בימי נח ובכך מתקיימת מחדש ברכת לעבדה- שש שנים ולשמרה- בשנת השמיטה (ענ"ד)
סיום: סיני ושמיטה- נסיון חד פעמי או מחזורי לחזור לשחזר את המצב שלפני החטא:
בהר סיני היה נסיון להחזיר את עם ישראל למצב שלפני החטא
במצוות השמיטה יש נסיון להחזיר את ארץ ישראל למצב שלפני החטא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה